פסק-דין בתיק ב"ל 35156-10-12

1.         זהו ערעור לפי סעיף 213 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 9.10.2012, וקבעה כי למערערת 35% נכות רפואית משוקללת צמיתה (לנכות).

2.         נימוקי הערעור :

א.        התייחסות הוועדה לליקויים בתחום הנשימה והריאות לוקה בחסר, ומצבה של המערערת מצדיק קביעת דרגת נכות המזכה ב- 20%.

ב.         התייחסות הועדה לחוות-הדעת של ד"ר סלטי בתחום האורטופדי אינה מנומקת.

3.         מנגד, טוען המשיב כי הועדה הפנתה את המערערת לבדיקה על-ידי מומחה בתחום הריאות, וכי גם על פי המסמכים הרפואיים השונים שהגישה אין היא סובלת מאסטמה, וכי יחד עם זאת הועדה קובעת נכות בגין חשד לאסטמה קלה. באשר לחוות-הדעת של ד"ר סלטי - הוועדה מתייחסת לחוות-דעת זו באופן מספק ואף מאמצת חלק מהמלצותיה.

4.         על-פי הוראות סעיף 213 לחוק הערעור לפני בית הדין הינו "בשאלה משפטית בלבד". לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

6.      בתחום הריאות - בפני הועדה עמדה חוות-דעת מומחה יועץ בתחום הריאות של ד"ר בלירובסקי מיום 27.6.2012, ממנה עולה כי המערערת אינה סובלת מאסטמה וזאת על סמך היעדר קליניקה אופיינית ועל סמך בדיקת ספירומטריה תקינה. הוועדה קבעה כי היא מאמצת את האמור בחוות-דעת זו. עוד נקבע בהחלטת הוועדה כי המערערת הציגה תעודה רפואית מיום 30.8.2012 של מומחית ריאות בו צוינו תוצאות טסט מטכולין שהוא שלילי, אך בשל התלונות הומלץ על טיפול במשאף בהתלקחות אך לא באופן קבוע. הוועדה ציינה כי בבדיקתה עלו הממצאים הבאים: "כניסת אויר תקינה ומלאה לשתי הריאות, מעל הריאה הימנית נשמע לסירוגין צפצוף בלבד". לאור מגוון הבדיקות והתעודות הרפואיות קבעה הוועדה כי למערערת בתחום זה 0% נכות לפי פריט ליקוי 6א בגין חשד לאסטמה קלה.

7.      לאור התייחסות הוועדה לתלונות בתחום הנשימה כמפורט לעיל - אין לומר כי התייחסות הוועדה לוקה בחסר. הוועדה עיינה בממצאי מומחה-יועץ מטעמה, ערכה בדיקה נוספת בעצמה, עיינה במסמכים הרלוונטים שאף מהם לא עולה אבחנה של אסטמה, ואף בממצאי בדיקות (ספירומטריה ומטכולין) שהתבררו כתקינות. לא מצאתי כי קיים פער כלשהו בין ממצאי הוועדה או המסמכים שעמדו בפניה לבין המבחנים שיישמה ולכן אין פגם משפטי בהתייחסותה של הוועדה לתלונות בתחום זה.

8.      באשר לחוות-הדעת של ד"ר סלטי מיום 12.9.2012 - ד"ר סלטי המליץ בחוות-דעתו על קביעת 10% נכות לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956 (להלן - תקנות הנכות) בגין קישיון נוח של אצבע 5 בכף יד ימין, 10% לפי אותו פריט ליקוי בגין מחלה דומה בכף יד שמאל, 10% לפי פריט ליקוי 37(7) א בגין הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון, ו- 10% לפי פריט ליוי 49(4) בגין ליקויים (הלוקס וולגוס) בכף רגל שמאל.

          הוועדה ציינה בעמ' 3 להחלטתה כי עיינה בחוות-דעת זו, כי מצאה בכף רגל שמאל הלוקס וולגוס קל (ויישמה פריט ליקוי המזכה ב- 5% לכל רגל בגין ליקוי זה), כי היא מקבלת מסקנותיו באשר לשינויים הניווניים בשתי הידיים וקובעת 10% לכל כף יד לפי פריט ליקוי 35(1)(ב). 

          באשר לגב קבעה הוועדה כי אינה מקבלת את ממצאיו ומסקנותיו. קביעות הוועדה בעניין זה מסתמכות על ממצאיה שלה (אין סטיה בגב מתני, מבצעת כיפוף לצדדים ולאחור ללא קרינה לרגליים, בכיפוף גב בעמידה קצה האצבעות מגיעות ל- 30 ס"מ מהרצפה, בשכיבה אין SLR, החזרים הופקו, אין חסר תחושה ואין חסר מוטורי. ע"ש צווארי, כתפיים, שורשי כפות ידיים ללא כל הגבלה בתנועה) השונים מממצאיו של ד"ר סלטי באופן מובהק.

9.      לאור האמור לא מצאתי כי התייחסות הוועדה לחוות-דעתו של ד"ר סלטי לוקה בחסר, עת היא מאמצת חלק ניכר מהמלצותיו ובאשר לחלקן האחר - דוחה על בסיס השוני בממצאים.

10.    לאור האמור - הערעור נדחה בזאת.

11.    אין צו להוצאות.

11.    לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, (27 יוני 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: